ימות המשיח

ב"ה

אנו חיים בתקופה המכונה "עקבתא דמשיחא", הזמן שהוא כעין צירי הלידה, הכאבים והסבל הקשים ביותר אך גם האחרונים שלפני ה"לידה"- לפני בוא משיח, שישים קץ לצרותינו. האמונה בביאת משיח היא אחת מעיקרי האמונה ומהווה יסוד חשוב ביהדות, זוהי בעצם התכלית של בריאת העולם ובריאת כל אחד מאיתנו, להכין את העולם ולעשותו ראוי לבוא משיח. אנו מצפים ומייחלים ליום זה, מזכירים ומבקשים מאלוקים בתפילה שיביא את הגאולה במהרה, מתחזקים בתורה ובקיום מעשים טובים כשבליבנו אנו מכוונים זאת לזירוז הגאולה.

ימות המשיח- ימים שהם רק טוב

ימות המשיח, במובנם הפשוט, הם המצב האידיאלי של העולם – עולם מתוקן, עולם שבו שולטים הטוב והאמת. בעולם של ימינו אין האמת גלויה, הרע גובר על הטוב, והיחסים בין דברים הם משובשים. העולם שלנו הוא עולם לא נורמלי, אלא שהוא משרה תחושה שכך היה וכך יהיה, אבל המצב ישתנה בו ברגע שתתגלה בעולם האמת האלוקית, בביאת משיח, יחזור העולם להיות נכון ומתוקן.

אפשר להמשיל את העולם של ימינו לאנשים שחיים בחשכה, ובמשך השנים פיתחו שיטות ואביזרים שמסייעים להם להתמצא בחשיכה. הם אינם יכולים כלל להעלות בדמיונם שאפשר להסתדר בלי השיטות הללו, בעזרתם הצליחו לתפקד בחושך, אך ברגע שייפתח להם צוהר אל האור הם ישליכו את כל האביזרים ויבינו שאין עוד צורך בהם. הם יתקשו להבין איך יכלו לחיות עד עכשיו בחשיכה, חיים כה מוגבלים ומעוותים.

ברגע שתבוא הגאולה וה’ יתגלה בעולם, יעלמו כל הלבטים והבעיות שמטרידים כיום את מנוחתנו. לא יהיו שאלות של אמונה, אנו נשתוקק לעסוק בתורה ולקיים מצוות ממש כשם שכיום אנו רעבים למזון וצמאים למים. לא יהיו מלחמות, שנאות וקנאות, מכיוון שכולנו נרגיש את העובדה שהזולת הוא חלק מאיתנו, לא יהיה צורך להילחם ברע, כי בתנאים כאלה של העולם, לא יהיה כלל מקום לרע, והטוב ישלוט לבדו.

שתי תקופות בימות המשיח

כתב הרמב"ם: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם… אלא, עולם כמנהגו נוהג".כלומר, שימות המשיח לא יביאו לידי שינוי מנהגו של עולם. קביעה זו אינה תואמת כלל למקורות אחרים בתורה, מהם עולה כי בימות המשיח יהיו נסים ונפלאות הכוללים שינויים בטבע העולם , כמו אילנות סרק שיישאו פירות, חיות רעות שלא יזיקו לבני האדם ועוד.. כמו כן אחד משלושה עשר עיקרי האמונה ביהדות היא האמונה בתחיית המתים וזהו נס מופלא החורג לחלוטין מגבולות הטבע, אם כן מדוע אומר הרמב"ם שעולם כמנהגו נוהג?
התשובה לסתירות אלו, היא חלוקת ימות המשיח לשתי תקופות שונות:

התקופה הראשונה – לא יהיה בה שינוי ממנהגו של עולם. משיח יביא לשלמות התורה על ידי בנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל. בני ישראל יוחלו ללמוד תורה מתוך מנוחה גמורה וללא הפרעות מאומות העולם. זהו ביטול השעבוד של עם ישראל לאומות העולם. נסים ונפלאות אינם חלק מתקופה זו.
התקופה השניה – בה יקוימו הנבואות והבטחות התורה כולל תחיית המתים. אלו הם אכן חידושים במעשה בראשית, נסים ונפלאות ושינויים במנהגו של עולם.

הרבי מבאר שהדברים תלויים הרבה מאוד בנו. בזכות מעשינו הטובים אנו יכולים לדלג על התקופה ה’טבעית’ של ימות המשיח ולהיכנס מיד לתקופה השניה, המופלאה והעל – טבעית.

הגאולה- לא שינוי העולם אלא תיקון העולם.

קשה להפיק תיאור מדויק ושלם של ימות המשיח. ישנם מקורות סותרים. ולא תמיד ניתן לדעת מה נאמר בלשון מטאפורית (כמשל וכדימוי) על מנת לסבר את אוזנינו ומה אכן מבטא תיאור מהימן של המציאות בימות המשיח.

בימות המשיח המציאות האלוקית תהיה ברורה ומוחלטת, נוכל לראות אלוקות בעינינו ממש כשם שהיום אנו רואים דברים מוחשיים וגשמיים.

תפיסה זו של הגאולה מבהירה לנו את פשר האמירות שאנו מוצאים בדברי חז"ל, ברמב"ם ועוד, שבימות המשיח "עולם כמנהגו נוהג" הגאולה איננה שינוי בסיסי של העולם, להיפך, הגאולה היא החזרת העולם למבנה הנכון והראשוני שלו, הפניית כל הכוחות שיש בעולם לעבר הטוב והקדושה.

השפע בגאולה- לשם מה?

התיאורים של חז"ל על ימות המשיח, מציירים תקופת שפע מופלאה, לכאורה נראה כל השפע הזה חסר טעם. הרי בימות המשיח יתגלה הקב"ה בעולם, עינינו ייפקחו לראות את סודות הבריאה, הרוחניות תרד ותתגלה בעולם. במצב כזה תהיה כל תשוקתנו לקדושה ולרוחניות, מי יתעניין ויצטרך אז את השפע הגשמי שיהיה בעולם?

לדברי הרמב"ם הברכות הללו אינן בבחינת שכר בלבד, שכן שכר המצוות גבוה לאין ערוך, אלא משמעותן היא – הסרת ההפרעות והקשיים. השפע הגשמי שיהיה בימות המשיח מטרתו הוא כדי שנוכל להיות "פנויין בתורה וחכמתה".

חיים נצחיים ותחיית המתים

בין הנבואות שמתארות את ימות המשיח כלולה הנבואה על ביטול המוות לעתיד לבוא,

משמעות הדברים היא, שבני-האדם לא ימותו עוד אלא יחיו לנצח. ואדרבה, אפילו אלו שמתו קודם לבוא הגאולה עתידים לקום לתחייה, בתחיית המתים, וודאי שאחר כך לא יהיה עוד מוות.

כולם נגאלים

אחד ממייחדי הגאולה הנוכחית הוא, שבגאולה זו לא יישאר שום יהודי בגלות. בגאולה מגלות מצרים לא זכו הרשעים שלא רצו לצאת – להיגאל, אלא מתו על ידי אלוקים בשלושת ימי אפילה. אבל בגאולה העתידים כולם יגאלו. אפילו אם יהיו כאלה שלא ירצו להיגאל, יגאל אותם ה’ . ורשי בפירושו מביא שהקב"ה ילקט את בני ישראל , יאחז אותם בידו ממש איש איש ויוציא אותם מהגלות. כיצד ייתכן שרשעים יזכו לגאולה? מוסבר על כך, שאין הכוונה שיישארו רשעים וכך ייגאלו, אלא שכאשר יבוא משיח ישמע קול "שופר גדול" שידליק אצל כל יהודי את אש התשובה ויעורר את לבו לשוב בתשובה שלמה, עד שכל יהודי יהיה ראוי לגאולה.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים

ארגון יד לאחים פועל תחת הסיסמא "לא משאירים אף יהודי מאחור" ודואג לכל יהודי

הנמצא בסכנה של התנתקות רוחנית מעם ישראל. יד לאחים מחלץ ומשקם נשים מקשרים עם בני מיעוטים. ומסייע ליהודים שנפלו שבי בזרועות המיסיון והכתות

הכנסו לאתר של יד לאחים: http://www.yadleachim.co.il/