ניסים בבית המקדש

ב"ה

ניסים רבים התרחשו מדי יום בבית המקדש .

הרמב"ם אומר, כי בדרך כלל נסים, הם חד פעמיים ולא נמשכים לאורך זמן. אבל הניסים שהיו בבית המקדש קרו כל יום ולעיני העם כולו.

בימי הורדוס כשעסקו בבניין בית המקדש והיו יורדים גשמים בלילה. למחרת בבוקר נשבה הרוח, התפזרו העננים וזרחה השמש ויצאו העם למלאכתם ביידעם שבנית בית המקדש היא מלאכת שמיים. "לא הסריח בשר הקודש"- בשר הקורבנות בבית המקדש מעולם לא התקלקל.

כל האמנים ובעלי המלאכה שבנו את בית המקדש נשארו שלמים ובריאים,אף אחד לא מת ולא חלה, לא נשברה ידו או רגלו של איש מהם וגם כלי המלאכה נשארו שלמים. לא נראה מעולם זבוב בבית המטבחיים – בית המטבחיים הוא המקום שבו נשחטים הקרבנות ולכן היה בו דם בשפע , הזבובים נמשכים מאד לדם אבל בבית המקדש קרה נס שלא נראה מעולם זבוב.

לחם הפנים היה נאפה בערב שבת, והיו מניחים אותו על השולחן למחרת בשבת, הלחם היה מונח על השולחן עד השבת הבאה ורק אז היו הכוהנים אוכלים אותו, למרות שהלחם לא היה עטוף ולא הקפיאו אותו הוא נשאר טרי וטעים גם לאחר תשעה ימים מהיום שאפו אותו. הגמרא מספרת שמומחי אפיה מאלכסנדריה ניסו לחקות את נס לחם הפנים ולאפות את אותו הלחם אולם למרות שאפו את הלחם על פי מאותם מצרכים לא קרה להם הנס שהיה בבית המקדש והלחם התמלא עובש והתקלקל לאחר שבוע.

לא כיבו גשמים את האש של עצי מערכה, עצי המערכה בערו על המזבח החיצוני, שהיה תחת כיפת השמים ולמרות שהגשם ירד עליו לפעמים המשיכו העצים לבעור כל הלילה ומעולם לא כבו מהגשם .

על הארון בבית המקדש היה מונח מכסה זהב (כפורת) בעובי טפח (כעשרה סנטימטרים), וממנו מעוצבים מחתיכה אחת של זהב טהור דמויות שני מלאכים פורשי כנפיים. הנקראים כרובים. הכרובים היו ברוחב של יותר מ20 אמות ובכל זאת הצליחו להיכנס לדביר בקודש הקודשים למרות שבדרך הטבע לא היה להם שם מקום.

בשלושת הרגלים, כשעלו כל העם לבית המקדש הם מילאו את כל העזרה כולל את המקום שמאחורי קודש הקודשים. הצפיפות הייתה גדולה כל כך עד שלא נותר מקום להכניס אצבע. אך כשעמדו להשתחוות לה’ "משתחווים רווחים", למרות שכשאדם משתחווה ומתפרס על הרצפה הוא תופס יותר מקום, בדרך נס בזמן שהשתחוו היה מקום לכולם ברווח.

כלי חרס שנבלעו בהם קדשי קדשים היו צריכים לשבור אותם, אך אסור לשבור במקום קדוש ומצד שני אסור להוציאם מהעזרה עשה ה’ נס והם נבלעו ברצפת העזרה ונעלמו.

מעולם לא נמצא פסול בעומר, וכן בלחם הפנים. את העומר קוצרים במוצאי יום טוב ואת הלחם אופים בערב שבת ואי אפשר לאפות או לקצור בזמן אחר מהזמן שנקבע לכן אם היה אחד מהם נפסל לא היה לו תחליף. עשה ה’ נס קבוע בבית המקדש שמעולם לא נפסל העומר ולא נפסל לחם הפנים.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים

ארגון יד לאחים פועל במסירות כבר 60 שנה, לשמירה על שלימות הצביון של עם ישראל

יד לאחים מושיטים עזרה לכל יהודי שנקלע לסכנת התנתקות מעם ישראל

הכנסו לאתר של יד לאחים: http://www.yadleachim.co.il/ או לדף החברתי של יד לאחים בפייסבוק