קטגוריות — הלכות

פרשת השבוע – התורה מוחלקת ל54 פרשיות ומדי שבת קוראים בתורה פרשה אחת או שתיים לפי סדרן. הפרשה הנקראת באותו שבוע מכונה "פרשת השבוע". כל פרשה מחולקת ל- 7 חלקים ויש הנוהגים להתכונן לשבת וללמוד מדי יום חלק אחד מהפרשה. בכל חלק יש לפחות 3 פסוקים. לכהן קוראים את החלק הראשון, ללוי – את השני, לישראל – את השלישי וכו’. בתפילת מנחה של השבת הקודמת לפרשה וביום שני וחמישי קוראים את החלק הראשון של הפרשה הנקראת בשבת הקרובה. שמותיהם של פרשות השבוע נקבעו לפי מילה או פסוק הנמצאים בתחילת הפרשה, לרוב הפסוק הראשון של הפרשה. ….להמשך קריאה לחץ > פרשת השבוע – ירון לוי, יד לאחים

תפילת הדרך – תפילת הדרך תוקנה בתפילת התלמוד על ידי רב חסדא . המקום המוגן ביותר עבור האדם הוא סביבתו הטבעית, ביתו והעיר בה הוא גר. כשהאדם נוסע למרחק ומתנתק מחבריו ומשכניו הוא נחשף לסכנה משום שאם יקרה לו משהו במקום בו לא מכירים אותו, פחות אנשים יבואו לעזרתו וייקח זמן עד שיעזרו לו ולכן תקנו חכמים את תפילת הדרך. התפילה נאמרה בלשון רבים ולא במקרה, מבחינה רוחנית הסכנה בדרכים היא בעיקר היותו של האדם לבדו בלי סביבתו המוכרת של האנשים שאוהבים אותו ויוכלו לעזור לו בשעת צרה ולכן התפילה נאמרת בלשון רבים כדי שהאדם ישתף עצמו עם הציבור וכך תפילתו תתקבל יותר. ….להמשך קריאה לחץ > תפילת הדרך – ירון לוי, יד לאחים

מצוות שילוח הקן – שילוח הקן היא מצווה מיוחדת מהתורה. במסגרתה במידה ונתקלים בקן ציפורים יש לשלח את האם מהקן ואז לקחת את האפרוחים או הביצים. ישנה מחלוקת בין הפוסקים לגבי הגדר של מצוות שילוח הקן. יש פוסקים הסוברים שמצוות שילוח הקן חלה רק כאשר האדם עושה זאת לצורך המצווה מבלי להצטרך לביצים. ואילו פוסקים אחרים סוברים בדיוק להיפך, שרק אדם הזקוק לביצים למטרת אכילה יכול לקיים את המצווה ושילוח את האם קודם כדי לא לצער אותה לפני שלוקח את הביצים או האפרוחים. אחרת זהו סתם צער בעלי חיים חסר סיבה. ….להמשך קריאה לחץ > מצוות שילוח הקן – ירון לוי, יד לאחים

צומות ביהדות – צום הוא יום בו נמנעים מאכילה ושתיה וזאת למטרות שונות: לכפרה על עוונות- כמו בצום יום כיפור , לזיכרון של נס או אירוע מיוחד – כמו תענית אסתר שנקבעה לזכר התענית שצמה אסתר וכל עם ישראל על מנת לבטל את גזירת השמד שאיימה על העם כולו. ישנם צומות שאנשים קובעים לעצמם על מנת להתעלות ולהזדכך או כדי לכפר על חטאים שביצעו. ביהדות קיימים שישה צומות: צום יום כיפור, צום י"ז בתמוז, צום תשעה באב, עשרה בטבת, צום גדליה ותענית אסתר. ….להמשך קריאה לחץ > צומות ביהדות – ירון לוי, יד לאחים

הזכרת נשמות – נוהגים להתפלל על נשמות הנפטרים, על ידי אמירת תפילת יזכור, בה מזכירים את שמותיהם ונודרים לתת צדקה בעבורם. תפילה זו נאמרת ארבע פעמים בשנה, בארבעה תאריכים מיוחדים מאד: יום הכיפורים, שמיני עצרת, אחרון של חג הפסח וחג השבועות. התפילה נאמרת לאחר קריאת התורה ולפני מוסף, כאשר ספר התורה עדיין לא הוחזר לארון הקודש. בתפילת יזכור מזכירים את נשמותיהם של אב ואם, אחות, אישה ובנים שמתו ונשמות הקרובים האחרים, מבקשים מהקב"ה שתהיה לנשמתם מנוחה בגן עדן ונודרים לתת צדקה כשי שתתקיים התפילה. בבתי כנסת מסוימים נוהגים להזכיר את נשמות כל חברי הקהילה שנפטרו. ….להמשך קריאה לחץ > הזכרת נשמות – ירון לוי, יד לאחים

ברכת הגומל – אמרו חז"ל (ברכות ) "ארבעה צריכים להודות: יורדי הים, הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים" ברכת הגומל היא אחת מברכות ההודאה הנזכרת כבר בתלמוד הבבלי ומיועדת למי שהיה בסכנה או במצב הטומן בחובו סכנה וזה להיחלץ ממנו בבריאות ובשלום. ברכת הודיה זו נלמדת מפרק ק"ז בספר תהילים: "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו". "בקהל עם" – זהו מניין; "זקנים" – אלה הם תלמידי חכמים שקנו חכמה, על כן משתדלים שכאשר מברכים ברכת הגומל יהיה זה בבית הכנסת, בפני מנין של עשרה הגברים ומתוכם יהיו לפחות שני תלמידי חכמים נוסח ברכת הגומל הוא "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות- שגמלני כל טוב" וקהל השומעים עונה: "אמן, מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה" וישנו נוסח אחר: "האל אשר גמלך כל-טוב, הוא יגמלך נצח סלע ועד". בדרך כלל עולים לברך ברכת הגומל בקריאת התורה. ….להמשך קריאה לחץ > ברכת הגומל – ירון לוי, יד לאחים

מהם שלושה עשר עיקרי האמונה? – הרמב"ם חיבר י"ג עיקרים הנאמרים בכל יום בברכות השחר ובשבת ויו"ט לאחר התפילה. 13 העיקרים , הם האמונות היסודיות של היהדות. הרמב"ם מונה ומבאר את י"ג העיקרים בפירושו למשנה, מסכת סנהדרין פרק י’. ….להמשך קריאה לחץ > מהם שלושה עשר עיקרי האמונה? – ירון לוי, יד לאחים

מלווה מלכה – מלווה מלכה היא סעודה שנוהגים לאכול במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כמו שמלוים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. כמו אדם שנפרד מאורח יקר ואהוב, שקשה עליו פרידתו, והוא הולך עמו כברת דרך ארוכה כדי לשהות עוד במחיצתו, כך צריך לנהוג עם השבת, למרות שהיא כבר נסתיימה, אנו ממשיכים להתבשם ולהתענג מקדושתה. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך" והסיבה לשם זה היא משום שדוד המלך ביקש מה’ לדעת את יום מותו, והקב"ה הסכים לבקשתו וגילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה’ ולשמוח על כך שעדיין לא מת. ….להמשך קריאה לחץ > מלווה מלכה – ירון לוי, יד לאחים

שולחן ערוך – השולחן ערוך הוא ספר ההלכות, הדינים והמנהגים הנפוץ ביותר ביהדות, שנכתב על ידי רבי יוסף קארו בצפת. אל ספר השולחן ערוך נוספו הערות ותיקונים לפי מנהגי אשכנז, שנכתוב בידי רבי משה איסרליש והוא נתקבל כספר יסוד הלכתי על ידי רבני ופשוטי העם. השולחן ערוך כולל ארבעה טורים שהם ארבע תחומי חיים המקיפים את חייו של היהודי, הלכותיהם ומנהגיהם: ….להמשך קריאה לחץ > שולחן ערוך – ירון לוי, יד לאחים

ברכת הלבנה – אנו אומרים בברכת הלבנה: "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידים להתחדש כמותה". הלבנה מקבלת את אורה מן השמש, כשם שישראל מקבלים את אורם וסגולתם מהקב"ה. המדרש מספר שהלבנה חטאה בבריאת העולם, ולכן גזר עליה הקב"ה שתיפגם, אולם לעתיד לבוא הקב"ה עתיד להשלים את חסרונה. כך גם עם ישראל, שנמצאים בגלות ויודעים תקופות של גאות ותקופות רבות של שפל וקרנם ירודה, אך לעתיד לבוא עתיד הקב"ה להרים את קרנם. ….להמשך קריאה לחץ > ברכת הלבנה – ירון לוי, יד לאחים

אורים ותומים – האורים ותומים מוזכרים בעיקר בתקופות המלכים והשופטים הראשונים, באמצעותם התקבלו החלטות מהותיות הנוגעות לענייני ציבור: יציאה למלחמה, חלוקת הארץ ועוד. פעולת האורים ותומים הייתה מתבצעת באמצעות הארת האותיות שהיו חקוקות על אבני החושן, לאחר שנשאלה שאלה. צירוף האותיות היה יוצר את התשובה. קיומם של האורים והתומים ואפשרות השימוש בהם מוזכרים כבר בתורה. סיפורים על שימוש באורים ותומים מוזכרים בהמשך התנ"ך לאחר תקופת דוד האורים ותומים אינם מוזכרים, מלבד באזכור מאוחר שלהם בתקופת עזרא ונחמיה. ….להמשך קריאה לחץ > אורים ותומים – ירון לוי, יד לאחים

פדיון הבן – פדיון הבן היא מצוות עשה מתרי"ג המצוות, ואחת מכ"ד מתנות כהונה שבה זכו אהרן ובניו הכהנים. אבי התינוק חייב לפדות את בנו הבכור מאת כהן‏‏. התינוק נפדה מהכהן על ידי תשלום חמישה סלעים – מטבעות כסף טהור, או חפץ השווה לסכום זה. מצוות פדיון בכור מופיעה בתורה מספר פעמים. לדוג’ "וכל בכור אדם בבניך תפדה" (שמות) התורה מסבירה שהסיבה למצווה זו, היא מכיוון שבכורי ישראל ניצלו במצרים בזמן מכת בכורות. וכן מכיוון שלאחר חטא העגל החליפו הכהנים והלויים את הבכורים בעבודת הקרבנות, ואחר כך בארץ ישראל ובמקדש. והבכורים נדרשו לפדות את עצמם מאת הכהנים.‏ ….להמשך קריאה לחץ > פדיון הבן – ירון לוי, יד לאחים

חנוכת בית – אין נוהל קבוע לטקס חנוכת הבית, אולם ישנם כמה מנהגים שמשתלבים בו, יש מנהגים שונים על פי הקבלה. קהילות ספרד אומרים קטעים ארוכים מספר הזוהר ובקשות ותפלה על בעל הבית ובני ביתו, שיהיה מוצלח בישיבתו בביתו בעושר ובנים ובריאות וחיים טובים ויזכה הוא ובני ביתו לקיים בו תורה ומצות ומעשים טובים. יש הנוהגים לכנס מניין של עשרה אנשים בעת קביעת מזוזות בבית, אומרים כמה דברי תורה, אוכלים דבר מה ונפרדים בברכות ותשבחות בשלום. ….להמשך קריאה לחץ > חנוכת בית – ירון לוי, יד לאחים

הקטורת – הקטורת הייתה תערובת בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב, שנקרא גם "מזבח הקטורת". הקרבת קטורת הייתה נעשית פעמיים ביום, בבוקר ובין הערביים. בתורה נזכרו ארבעה סוגים של קטורת: נטף שחלת חלבנה ולבונה, אבל חכמים למדו מפי השמועה שהיו 11 מינים, הנקראים "סממנים" ואלו הן: הצרי, הציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קלופה וקינמון. עשיית הקטורת הייתה מלאכה מיוחדת, ורק משפחה ‘בית אבטינס’ ידעה כיצד ליצר את הקטורת, באופן שעשן הקטורת יתמר כלפי מעלה בלבד ולא יתפזר לצדדים. ….להמשך קריאה לחץ > הקטורת – ירון לוי, יד לאחים

יד לאחים – פעילותם של מתנדבי יד לאחים מונחת ע"י עיקרון החשוב, כי אין לוותר על אף יהודי. כל יהודי באשר הוא, הינו נצר לאבות האומה: אברהם, יצחק ויעקב. בכל יהודי, פועמת נפש יהודית אשר לעתים יש לגלותה, ללבות את אישה. בכדי ליישם מטרה נשגבה זו של אי ויתור על אף נפש יהודית, עוסק יד לאחים במכלול רב של פעילויות. ….להמשך קריאה לחץ > יד לאחים – ירון לוי, יד לאחים.

ב"ה

"הנוטל מלא חופניים מתברך מהשמים מלוא חופניים"

את מצוות נטילת ידיים לפני הסעודה, תיקן שלמה המלך.

לפני כל דבר שאדם אוכל וברכתו המוציא, כמו לחם, בגאט , לחמנייה וכו’ הוא חייב האדם ליטול את ידיו וכל מי שמזלזל בנטילת ידיים מגיע לידי עניות.

רמז: ענ"י בראשי תיבות = על נטילת ידיים

דיני נטילת ידיים:

א. אסור שיהיה חציצה, דבר המפריד שלא ייתן למים להגיע כמו: טבעת, לכלוך בציפורניים וכו’

ב. הידיים צריכות להיות נקיות ויבשות

ג. המים צריכים להיות נקיים

ד. הכלי יכול להיות עשוי מחומרים שונים אך הוא צריך להיות שלם ונקי ובעל ידית.

כיצד נוטלים:

א. נוטל תחילה יד ימין ואחר כך יד שמאל

ב. כל צד נוטלים 3 פעמים ברצף.

ג. נוטל עד סוף כף היד אחרי שנוטל את ידיו ומנגב, מברך: "על נטילת ידיים"

לאחר מכן מנגב את ידיו ומברך על הלחם ואוכל.

ישנם סיפורים רבים המלמדים על חשיבות נטילת ידיים, הנה אחד מהם:

מעשה ברבי עקיבא שהיה בבית האסורים ור’ יהושע היה משמשו ומביא לו בכל יום מים במשורה שישתה וייטול ידיו. יום אחד ראה שומר בית האסורים את ר’ יהושע מביא הרבה מים, כעס עליו ושפך מחצית המים.

כשבא ר’ יהושע לר’ עקיבא שאלו: מדוע אחרת היום? סיפר לו מה שארע והעמיד לפניו המאכל שיאכל.

אמר לו ר’ עקיבא: תן לי מים לנטילת ידיים

אמר ר’ יהושע: המים שהבאתי אינם מספיקים לשתייה ואתה רוצה ליטול בהם ידיים?

אמר רבי עקיבא: כל המזלזל בנטילת ידיים חייב מיתה. מוטב שלא אוכל ואמות ברעב, ולא אעבור על דברי חכמים. ולא טעם עד שהביאו לו מים ונטל ידיו.

הכותב הוא מתנדב בארגון "יד לאחים"

ארגון יד לאחים מתעסק במסירות בשמירה על שלימות עם ישראל

יד לאחים חש לעזרתו של כל יהודי המצוי בסכנת ניתוק מעם ישראל. אם על ידי התבוללות

ואם בנפילה לזרועות המיסיון והכתות.

היכנסו לאתר של יד לאחים וקראו על עבודת הקודש: http://www.yadleachim.co.il

ב"ה

"ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".

זוהי הברכה הראשונה שאנו מברכים בבוקר, אחרי נטילת הידיים ולפני ניגובם.

לאחר מודה אני בו הודינו לה’ על היקיצה משנתנו, על שהחזיר לנו את הנשמה, אנו מרגישים צורך להתחיל בעבודת ה’, על ידי קיום מצוות. נטילת הידיים היא ביטוי ראשון ביום לקשר בינינו לבין ה’, לעשיית הרצון שלו, קיום המצוות בברכת נטילת ידיים בה אנו פונים אל ה’ בתואר אלוקינו-אלוקים שלנו.

הידיים הן בעלות חשיבות רבה בגוף האדם. רוב הפעולות שאדם עושה הן בעזרת הידיים. על ידן הוא לוקח ומקבל, משתמש בחפצים שונים ומטפל בגופו. דווקא משום כך, הידיים הן גם אלו שיורדות ומתפלשות בכל עסקי העולם הזה, ויותר מכל אבר אחר הן נוטות להתלכלך ולהזדהם. וכשאנו רוצים להתעלות ולפרוש מעט מהצד הנמוך של העולם, כדי לעסוק בעניינים שבקדושה צריך לטהר את הידיים.

יש סיבות שונות לנטילת ידיים של שחרית, אחת מהן היא שאנחנו מתכוננים להתחיל יום חדש של עבודת הבורא וצריך להתחיל אותו בקדושה ובטהרה. הכוהנים היו רוחצים את ידיהם ורגליהם לפני שהתחילו בעבודת הקודש בבית המקדש. עם ישראל כולו נקרא ממלכת כוהנים וגוי קדוש, כל העם נחשבים ככוהנים בשביל הקב"ה ונטילת הידיים בבוקר מזכירה לנו את זאת.

סיבה נוספת, בזמן השינה שולטת על הגוף רוח טומאה ולפעמים בזמן השינה משתלטים על האדם חלומות לא טהורים לכן עלינו ליטול את הידיים כדי להרחיק מעלינו כל שארית של אותה רוח טומאה ולהחזיר לגופנו את מחשבות הטהרה שיישארו וילוו אותנו במשך כל היום.

הסדר הנכון לנטילת ידיים של שחרית הוא: לוקחים את הנטלה- הספל שמיועד לנטילת ידיים ביד ימין, מעבירים אותה ליד שמאל, יוצקים מים על יד ימין, מעבירים חזרה ליד ימין ויוצקים מים על יד שמאל מחזירים לשמאל ויוצקים על ימין, כך שלוש פעמים על כל יד לסירוגין, פעם שמאל על ימין ופעם ימין יוצקת מים על שמאל. מנגבים את הידיים ומברכים את ברכת "על נטילת ידיים"

לפני שנוטלים ידיים אסור לדבר או ללכת בבית אפילו מרחק קצר של ארבע אמות ולכן טוב להכין כבר בלילה ליד המיטה קערה ובה ספל עם מים.

הכותב הוא מתנדב בארגון "יד לאחים".

ארגון יד לאחים שוקד על שמירת שלימות עם ישראל, מציל יהודים שנפלו לכתות ולמיסיון

ומחלץ נשים יהודיות וילדיהן מכפרים ערביים.

אתר האינטרנט של "יד לאחים": http://www.yadleachim.co.il/