קטגוריות — חגים ואירועים

כתב: ירון לוי, פעיל יד לאחים.

חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים. סוכות מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים והוא חל במשך 7 ימים מי"ד בתשרי – כ"א בתשרי..

חג הסוכות נקרא בשם זה, משום שהמצווה המרכזית בחג היא לשבת בסוכה, זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים. כנאמר "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא כ"ג) מפרשים אחרים מסבירים שהישיבה בסוכה היא זכר ל"ענני הכבוד" שליוו את ישראל והגנו עליהם במדבר.

לחג הסוכות ישנם שמות נוספים, כמו חג האסיף- שבתקופה זו בארץ ישראל היו אוספים את פירות ותבואות הקיץ. זמן שמחתנו- משום שהשמחה מהווה מוטיב מרכזי בחג הסוכות והוא נחשב לחג השמח ביותר מבין חגי ישראל.

ישיבה בסוכה – הלכות בניית סוכה

בחג הסוכות, מצווה לשבת בסוכה, ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. סוכה היא דירת ארעי, כלומר מקום מגורים לא קבוע. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ואף לישון, כל שבעת ימי החג. גודל הסוכה המינימלי הוא 7 על 7 טפחים, וגובהה הוא לפחות עשרה טפחים. על הסכך להיות מהצומח, מנותק מהארץ, ומדבר שאינו מקבל טומאה. נוהגים המהדרים להשתמש בכפות תמרים או בענפי עץ ירוקים המביאים איתם לסוכה את ריחות הירק של הטבע. בסוכה צריך לשבת תחת הסכך ממש, ועל הסכך להיות תחת כיפת השמים, ולכן סדין מתחת לסכך או תקרה מעליו חוצצים ופוסלים את הסוכה. כמו כן, ישנם דינים נוספים לגבי תהליך הבנייה, מספר הדפנות ועוד.

את הסוכה נוהגים לקשט בכל מיני קישוטים, תמונות, והם הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". נהוג להתחיל את בניית הסוכה כבר במוצאי יום כיפור, ובכך להתחיל במצווה ראשונה מיד לאחר יום כיפור שהוא יום כפרת עוונות. מצווה ליהודי להקים את הסוכה בעצמו או להיות שותף בהקמה.

ארבעת המינים

בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים.

נטילת ארבעת המינים, היא לקיחת ארבעה מיני צמחים: לולב אתרוג, שלושה הדסים ושתי ערבות, ונענועם בכל יום מימי החג, חוץ מיום השבת.

כל אחד מארבעת המינים מאופיין בתכונות מיוחדות, והאיחוד ביניהם ונענועם יחד מסמלים את אחדות עם ישראל.

אתרוג – יש בו טעם וגם ריח טוב.

לולב – טעם יש לו אך ריח אין לו.

הדס – יש לו ריח אך אין לו טעם.

ערבה – אין לה לא טעם ולא ריח.

חלוקה זו מסמלת את כל הסוגים שבעם ישראל:

טעם וריח – היהודים, שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.

טעם בלי ריח – יהודים בעלי תורה, שאינם עוסקים כל-כך במעשים טובים.

ריח בלי טעם – בעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.

לא טעם ולא ריח – אלה היהודים, שלא הגיעו לא לתורה ולא למעשים טובים.

הושענות – בבית המקדש בימי חג הסוכות היו מבקשים בקשות שנקראו "הושענות" – ביטוי שנוצר מהמילים "הושע נא" עליהן חוזרים בסוף כל בקשה. כיום ישנם פיוטים אותם אומרים המתפללים בבית הכנסת, תוך כדי הקפת הבימה עם ארבעת המינים בידיהם. הבקשות בפיוטים אלו עוסקות בישועה כללית, בירידת הגשמים ובהצלחת התבואה בשנה הקרובה.

אושפיזין- מקובל כי שבעת אושפיזין מגיעים להתארח בסוכה של כל יהודי, בכל אחד מימי חג סוכות: ביום הראשון – אברהם, ביום השני – יצחק, ביום השלישי – יעקב, ביום הרביעי – יוסף, ביום החמישי – משה, ביום השישי – אהרון, ביום השביעי – דוד. נהוג גם להזמין אורחים בשר ודם להתארח בסוכה לארוחות החג. רבנים, אישי ציבור ומנהיגים דתיים נוהגים לבנות סוכות גדולות ולקבל בהם כמה שיותר אורחים.

שמחת בית השואבה – נוהגים לערוך בכל אחד מערבי החול של חג הסוכות, שמחת בית השואבה, לשמוח ולרקוד, זכר לשמחה שהייתה בבית המקדש. בימי בית שני, אז היו עורכים בלילות חג הסוכות חגיגות גדולות, שהיו מכונות "שמחת בית השואבה". במרכזה של החגיגה נערך טקס "ניסוך המים" כתפילה לה’ להורדת גשמים. במשנה כתוב: "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו."

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, יד לאחים פועל לשמירה על שלימותו של עם ישראל. נאבק במיסיון ובכתות המפילים ברשתם יהודים רבים ומחלץ נשים יהודיות וילדיהן מכפרים ערבים.

היכנסו לאתר של יד לאחים: http://www.yadleachim.co.il/