קטגוריות — יד לאחים מידע

פרשת השבוע – התורה מוחלקת ל54 פרשיות ומדי שבת קוראים בתורה פרשה אחת או שתיים לפי סדרן. הפרשה הנקראת באותו שבוע מכונה "פרשת השבוע". כל פרשה מחולקת ל- 7 חלקים ויש הנוהגים להתכונן לשבת וללמוד מדי יום חלק אחד מהפרשה. בכל חלק יש לפחות 3 פסוקים. לכהן קוראים את החלק הראשון, ללוי – את השני, לישראל – את השלישי וכו’. בתפילת מנחה של השבת הקודמת לפרשה וביום שני וחמישי קוראים את החלק הראשון של הפרשה הנקראת בשבת הקרובה. שמותיהם של פרשות השבוע נקבעו לפי מילה או פסוק הנמצאים בתחילת הפרשה, לרוב הפסוק הראשון של הפרשה. ….להמשך קריאה לחץ > פרשת השבוע – ירון לוי, יד לאחים

תפילת הדרך – תפילת הדרך תוקנה בתפילת התלמוד על ידי רב חסדא . המקום המוגן ביותר עבור האדם הוא סביבתו הטבעית, ביתו והעיר בה הוא גר. כשהאדם נוסע למרחק ומתנתק מחבריו ומשכניו הוא נחשף לסכנה משום שאם יקרה לו משהו במקום בו לא מכירים אותו, פחות אנשים יבואו לעזרתו וייקח זמן עד שיעזרו לו ולכן תקנו חכמים את תפילת הדרך. התפילה נאמרה בלשון רבים ולא במקרה, מבחינה רוחנית הסכנה בדרכים היא בעיקר היותו של האדם לבדו בלי סביבתו המוכרת של האנשים שאוהבים אותו ויוכלו לעזור לו בשעת צרה ולכן התפילה נאמרת בלשון רבים כדי שהאדם ישתף עצמו עם הציבור וכך תפילתו תתקבל יותר. ….להמשך קריאה לחץ > תפילת הדרך – ירון לוי, יד לאחים

מצוות שילוח הקן – שילוח הקן היא מצווה מיוחדת מהתורה. במסגרתה במידה ונתקלים בקן ציפורים יש לשלח את האם מהקן ואז לקחת את האפרוחים או הביצים. ישנה מחלוקת בין הפוסקים לגבי הגדר של מצוות שילוח הקן. יש פוסקים הסוברים שמצוות שילוח הקן חלה רק כאשר האדם עושה זאת לצורך המצווה מבלי להצטרך לביצים. ואילו פוסקים אחרים סוברים בדיוק להיפך, שרק אדם הזקוק לביצים למטרת אכילה יכול לקיים את המצווה ושילוח את האם קודם כדי לא לצער אותה לפני שלוקח את הביצים או האפרוחים. אחרת זהו סתם צער בעלי חיים חסר סיבה. ….להמשך קריאה לחץ > מצוות שילוח הקן – ירון לוי, יד לאחים

צומות ביהדות – צום הוא יום בו נמנעים מאכילה ושתיה וזאת למטרות שונות: לכפרה על עוונות- כמו בצום יום כיפור , לזיכרון של נס או אירוע מיוחד – כמו תענית אסתר שנקבעה לזכר התענית שצמה אסתר וכל עם ישראל על מנת לבטל את גזירת השמד שאיימה על העם כולו. ישנם צומות שאנשים קובעים לעצמם על מנת להתעלות ולהזדכך או כדי לכפר על חטאים שביצעו. ביהדות קיימים שישה צומות: צום יום כיפור, צום י"ז בתמוז, צום תשעה באב, עשרה בטבת, צום גדליה ותענית אסתר. ….להמשך קריאה לחץ > צומות ביהדות – ירון לוי, יד לאחים

הזכרת נשמות – נוהגים להתפלל על נשמות הנפטרים, על ידי אמירת תפילת יזכור, בה מזכירים את שמותיהם ונודרים לתת צדקה בעבורם. תפילה זו נאמרת ארבע פעמים בשנה, בארבעה תאריכים מיוחדים מאד: יום הכיפורים, שמיני עצרת, אחרון של חג הפסח וחג השבועות. התפילה נאמרת לאחר קריאת התורה ולפני מוסף, כאשר ספר התורה עדיין לא הוחזר לארון הקודש. בתפילת יזכור מזכירים את נשמותיהם של אב ואם, אחות, אישה ובנים שמתו ונשמות הקרובים האחרים, מבקשים מהקב"ה שתהיה לנשמתם מנוחה בגן עדן ונודרים לתת צדקה כשי שתתקיים התפילה. בבתי כנסת מסוימים נוהגים להזכיר את נשמות כל חברי הקהילה שנפטרו. ….להמשך קריאה לחץ > הזכרת נשמות – ירון לוי, יד לאחים

ברכת הגומל – אמרו חז"ל (ברכות ) "ארבעה צריכים להודות: יורדי הים, הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים" ברכת הגומל היא אחת מברכות ההודאה הנזכרת כבר בתלמוד הבבלי ומיועדת למי שהיה בסכנה או במצב הטומן בחובו סכנה וזה להיחלץ ממנו בבריאות ובשלום. ברכת הודיה זו נלמדת מפרק ק"ז בספר תהילים: "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו". "בקהל עם" – זהו מניין; "זקנים" – אלה הם תלמידי חכמים שקנו חכמה, על כן משתדלים שכאשר מברכים ברכת הגומל יהיה זה בבית הכנסת, בפני מנין של עשרה הגברים ומתוכם יהיו לפחות שני תלמידי חכמים נוסח ברכת הגומל הוא "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות- שגמלני כל טוב" וקהל השומעים עונה: "אמן, מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה" וישנו נוסח אחר: "האל אשר גמלך כל-טוב, הוא יגמלך נצח סלע ועד". בדרך כלל עולים לברך ברכת הגומל בקריאת התורה. ….להמשך קריאה לחץ > ברכת הגומל – ירון לוי, יד לאחים

מהם שלושה עשר עיקרי האמונה? – הרמב"ם חיבר י"ג עיקרים הנאמרים בכל יום בברכות השחר ובשבת ויו"ט לאחר התפילה. 13 העיקרים , הם האמונות היסודיות של היהדות. הרמב"ם מונה ומבאר את י"ג העיקרים בפירושו למשנה, מסכת סנהדרין פרק י’. ….להמשך קריאה לחץ > מהם שלושה עשר עיקרי האמונה? – ירון לוי, יד לאחים

מלווה מלכה – מלווה מלכה היא סעודה שנוהגים לאכול במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כמו שמלוים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. כמו אדם שנפרד מאורח יקר ואהוב, שקשה עליו פרידתו, והוא הולך עמו כברת דרך ארוכה כדי לשהות עוד במחיצתו, כך צריך לנהוג עם השבת, למרות שהיא כבר נסתיימה, אנו ממשיכים להתבשם ולהתענג מקדושתה. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך" והסיבה לשם זה היא משום שדוד המלך ביקש מה’ לדעת את יום מותו, והקב"ה הסכים לבקשתו וגילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה’ ולשמוח על כך שעדיין לא מת. ….להמשך קריאה לחץ > מלווה מלכה – ירון לוי, יד לאחים

שולחן ערוך – השולחן ערוך הוא ספר ההלכות, הדינים והמנהגים הנפוץ ביותר ביהדות, שנכתב על ידי רבי יוסף קארו בצפת. אל ספר השולחן ערוך נוספו הערות ותיקונים לפי מנהגי אשכנז, שנכתוב בידי רבי משה איסרליש והוא נתקבל כספר יסוד הלכתי על ידי רבני ופשוטי העם. השולחן ערוך כולל ארבעה טורים שהם ארבע תחומי חיים המקיפים את חייו של היהודי, הלכותיהם ומנהגיהם: ….להמשך קריאה לחץ > שולחן ערוך – ירון לוי, יד לאחים

ברכת הלבנה – אנו אומרים בברכת הלבנה: "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידים להתחדש כמותה". הלבנה מקבלת את אורה מן השמש, כשם שישראל מקבלים את אורם וסגולתם מהקב"ה. המדרש מספר שהלבנה חטאה בבריאת העולם, ולכן גזר עליה הקב"ה שתיפגם, אולם לעתיד לבוא הקב"ה עתיד להשלים את חסרונה. כך גם עם ישראל, שנמצאים בגלות ויודעים תקופות של גאות ותקופות רבות של שפל וקרנם ירודה, אך לעתיד לבוא עתיד הקב"ה להרים את קרנם. ….להמשך קריאה לחץ > ברכת הלבנה – ירון לוי, יד לאחים

אורים ותומים – האורים ותומים מוזכרים בעיקר בתקופות המלכים והשופטים הראשונים, באמצעותם התקבלו החלטות מהותיות הנוגעות לענייני ציבור: יציאה למלחמה, חלוקת הארץ ועוד. פעולת האורים ותומים הייתה מתבצעת באמצעות הארת האותיות שהיו חקוקות על אבני החושן, לאחר שנשאלה שאלה. צירוף האותיות היה יוצר את התשובה. קיומם של האורים והתומים ואפשרות השימוש בהם מוזכרים כבר בתורה. סיפורים על שימוש באורים ותומים מוזכרים בהמשך התנ"ך לאחר תקופת דוד האורים ותומים אינם מוזכרים, מלבד באזכור מאוחר שלהם בתקופת עזרא ונחמיה. ….להמשך קריאה לחץ > אורים ותומים – ירון לוי, יד לאחים

פדיון הבן – פדיון הבן היא מצוות עשה מתרי"ג המצוות, ואחת מכ"ד מתנות כהונה שבה זכו אהרן ובניו הכהנים. אבי התינוק חייב לפדות את בנו הבכור מאת כהן‏‏. התינוק נפדה מהכהן על ידי תשלום חמישה סלעים – מטבעות כסף טהור, או חפץ השווה לסכום זה. מצוות פדיון בכור מופיעה בתורה מספר פעמים. לדוג’ "וכל בכור אדם בבניך תפדה" (שמות) התורה מסבירה שהסיבה למצווה זו, היא מכיוון שבכורי ישראל ניצלו במצרים בזמן מכת בכורות. וכן מכיוון שלאחר חטא העגל החליפו הכהנים והלויים את הבכורים בעבודת הקרבנות, ואחר כך בארץ ישראל ובמקדש. והבכורים נדרשו לפדות את עצמם מאת הכהנים.‏ ….להמשך קריאה לחץ > פדיון הבן – ירון לוי, יד לאחים

חנוכת בית – אין נוהל קבוע לטקס חנוכת הבית, אולם ישנם כמה מנהגים שמשתלבים בו, יש מנהגים שונים על פי הקבלה. קהילות ספרד אומרים קטעים ארוכים מספר הזוהר ובקשות ותפלה על בעל הבית ובני ביתו, שיהיה מוצלח בישיבתו בביתו בעושר ובנים ובריאות וחיים טובים ויזכה הוא ובני ביתו לקיים בו תורה ומצות ומעשים טובים. יש הנוהגים לכנס מניין של עשרה אנשים בעת קביעת מזוזות בבית, אומרים כמה דברי תורה, אוכלים דבר מה ונפרדים בברכות ותשבחות בשלום. ….להמשך קריאה לחץ > חנוכת בית – ירון לוי, יד לאחים

הקטורת – הקטורת הייתה תערובת בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב, שנקרא גם "מזבח הקטורת". הקרבת קטורת הייתה נעשית פעמיים ביום, בבוקר ובין הערביים. בתורה נזכרו ארבעה סוגים של קטורת: נטף שחלת חלבנה ולבונה, אבל חכמים למדו מפי השמועה שהיו 11 מינים, הנקראים "סממנים" ואלו הן: הצרי, הציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קלופה וקינמון. עשיית הקטורת הייתה מלאכה מיוחדת, ורק משפחה ‘בית אבטינס’ ידעה כיצד ליצר את הקטורת, באופן שעשן הקטורת יתמר כלפי מעלה בלבד ולא יתפזר לצדדים. ….להמשך קריאה לחץ > הקטורת – ירון לוי, יד לאחים

יד לאחים – פעילותם של מתנדבי יד לאחים מונחת ע"י עיקרון החשוב, כי אין לוותר על אף יהודי. כל יהודי באשר הוא, הינו נצר לאבות האומה: אברהם, יצחק ויעקב. בכל יהודי, פועמת נפש יהודית אשר לעתים יש לגלותה, ללבות את אישה. בכדי ליישם מטרה נשגבה זו של אי ויתור על אף נפש יהודית, עוסק יד לאחים במכלול רב של פעילויות. ….להמשך קריאה לחץ > יד לאחים – ירון לוי, יד לאחים.

לפנות בוקר יום שישי, ערב שבת קודש פרשת ניצבים וילך, הסתלק לבית עולמו, הגאון רבי שלום דובער ליפשיץ זצ"ל, לאחר מחלה קשה, והוא בן פ"ג שנים. הגרש"ב עמד במשך שישים ואחת שנים בראש ארגון הפעילים יד לאחים, שישים ואחת שנים רצופות, מאז שנוסד על ידו, בשנת תש"י. עד ימיו האחרונים, ניווט והיה מעורה אישית בכל פעולות ההצלה של הארגון, קטנות כגדולות, ולנגד עיניו ניצבה משאת נפש טהורה אחת: כי לא ידח ממנו נידח ושלא לוותר על אף יהודי באשר הוא.

מסע ההלוויה החל בשעה עשר וחצי בבוקר מביתו אשר ברחוב בית שמאי ברמת גן. משם יצאה ההלוויה לעבר בית הכנסת חב"ד ברחוב עוזיאל ברמת גן, בו כיהן יו"ר יד לאחים הרה"ג רבי שלום דובער ליפשיץ זצ"ל כרב בית הכנסת במשך יובל שנים. ליד בית הכנסת התקבצו רבים מהתושבים וכן כל רבני השכונות שביקשו לחלוק כבוד אחרון לרבה של שכונת הלל ברמת גן עשרות בשנים, אשר הרעיף עליהם מהודו, תורתו ופסיקתו.

לפני המיטה התייצב רבה הראשי של רמת גן, הרב יעקב אריאל, שאמר במילים ספורות: "אנו נפרדים עתה בלב קרוע ומורתח מזקן רבני רמת גן, ואנו מבקשים בשם המתפללים ובשם כל תושבי העיר מחילה וסליחה. אנו בטוחים ומשוכנעים כי בעלותך לעולם האמת, מקבלים את פניך כל אותן מאות ואלפי נפשות שהצלת כל ימי חייך. לך בשלום ותנוח בשלום ותעמוד לגורלך לקץ הימין".

משם הגיע מסע ההלוויה אל בית המשרדים הראשיים של ארגון הפעילים יד לאחים, ברחוב ירושלים 14 בבני ברק. מאות רבות של מלווים, בראשות גדולי תורה, אישי ציבור, עסקני היהדות התורנית והמון ‘עמך’ בית ישראל, נדחקו ובאו בשעה זו ללוות את האיש שעמד במשך שנים רבות וארוכות בראש המחנה, כשאלפים של פעילים עברו תחת ידיו וקיבלו ברוחו ובהשראתו את החניכה לפעילות ציבורית על משמר הקודש להצלת אחינו בני ישראל וקירובם תחת כנפי השכינה.

הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, רב מערב העיר ב"ב חבר בית דינו של מרן הגר"ש וואזנר נשא בקול בוכים דברי הספד נרגשים. "עם שקיעתה של שנת תשע"א, שקעה שמשו של הגאון רבי שלום דובער ליפשיץ זצ"ל", קרא הגרש"א שטרן. "הייתה לי אישית הזכות להיות כאן במשרדו ולראות את הכאב הגדול הנסוך בפניו על כל נפש יהודית שרח"ל הלכה לשמד. כמה השקיע ממרצו, מזמנו ומכל אשר לו שלא תאבד שארית ישראל".

בשם עובדי יד לאחים לאלפיהם, בעבר ובהווה, נשא דברי הספד, הרב חיים רוזנר הי"ו, ותיק פעילי יד לאחים, שבמשך שנים רבות עבד יבלחט"א לצדו של הגרש"ב. הרב רוזנר תיאר ברגש רב את תחושת הערבות שהנחיל הגרש"ב לכל אחד מהפעילים ושירטט זיכרונות קצרים מימי הפעולות ההרואיים להצלת יקר מזולל מקרב ילדי העליות השונות, במחנות העולים. באומרו זאת ציטט את הדברים המופלאים שהשמיעו כל גדולי הדור זצוק"ל ושליט"א בשבח מסירות הנפש של הגרש"ב זצ"ל.

הרב רוזנר העלה על נס את העובדה הייחודית שהגרש"ב לא נהנה כל ימיו ולו בפרוטה אחת מארגון יד לאחים שבראשו עמד. "כל מטרתו, כל מאווייו, כל ייעודו לא היו – בלתי לה’ לבדו".

בין קהל המלווים בלטו בנוכחותם ראש ישיבת פוניבז’, הגרב"ד פוברסקי, הגר"נ זוכובסקי ועוד שורה ארוכה של היושבים ראשונה בכותל המזרח של עולם התורה.

משם נמשך מסע ההלוויה לירושלים. לאחר הטהרה, בטרם צאת ההלוויה מבית ההלוויות שמגר, נשא דברי הספד, בקול תמרורים, גאב"ד ירושלים, הגאון רבי יצחק טוביה וייס שליט"א. "הבוקר", פתח הגרי"ט וייס, "נשמע כרוז בחוצות ירושלים: שר וגדול נפל בישראל. רבותיי, אין מדובר בגוזמה שבה נוקטים הבריות לאחר מות יקיריהם. לפנינו מוטל גדול הדור בהצלת נפשות. לא היה כמותו".

במילים נרגשות הפליא הגרי"ט וייס את היכרותו האישית עם הגרש"ב ועם מסכת הפעולות עליהן ניצח לטובת הכלל והפרט, כשהוא קורא, פעם ופעמיים, בבחינת "והחי יתן אל לבו": "חובה להמשיך את הפעולות הללו, הן לעילוי נשמתו והן משום שאין בנמצא שום ארגון אחר שמתעסק בפדיון שבויים ובהצלה משמד – כמו שארגון יד לאחים עושה זה עשרות בשנים".

הגאון רבי יצחק אזרחי, מראשי ישיבת מיר, נשא הספד מרטיט כשהוא קורא בקול בוכים: "איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה". הגר"י אזרחי שרטט את הדרך הקשה שעשה הגרש"ב בארץ לא זרועה, כשליחם האישי של גדולי ישראל, להציל את בני ובנות ישראל מרדת שחת והביע ביטחון עז כי מעשיו הכבירים והנשמות הרבות שהציל מקדמים את פניו בבואו לגן עדן של מעלה.

אחר חצות יום שישי, נטמן הגרש"ב ליפשיץ זצ"ל בחלקת חב"ד אשר במרומי הר הזיתים.

מתולדותיו

הגאון רבי שלום דובער ליפשיץ נולד ברוסיה לפני פ"ג שנים, לאביו הרה"ח ר’ ישראל לייב ליפשיץ ז"ל, אשר ממנו ינק מסירות נפש בפועל, עת היה מפיץ תורה במחתרת, חרף קלגסי השלטון הקומוניסטי שרדף את הדת ונוצריה.

בהיותו ילד עלה עם הוריו ארצה. כבר בהיותו צעיר לימים ניכרו בו כישרונות עילויים. הוא היה מהאריות שבחבורה שלמדו בישיבת תומכי תמימים בתל אביב, תחת שרביטם של המשפיע הנודע הגאון רבי חיים שאול ברוק זצ"ל והגרי"ד פוברסקי זצ"ל. משם עבר לישיבת פוניבז’ בה עלה ונתעלה והיה ראש לאריות.

המפנה בחייו החל בלומדו בישיבת פוניבז’, כאשר בעת שיעורו של הרב מפוניבז’, מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, נכנס מדריך עולים ממחנה העולים של עולי תימן בעין שמר וסיפר בקול רועד על השמד שמתבצע בימים אלו לאור השמש, במחנות העולים מתימן שהגיעו זה עתה. הגרי"ש כהנמן זצ"ל שאל מי מהבחורים מתנדב להסתנן לתוך מחנה העולים ולהציל משם את הילדים גזוזי הפיאות אשר מועברים על דתם.

מיידית התרומם ממקום מושבו בחור אחד. היה זה הגאון רבי שלום דובער ליפשיץ שהכריז "הנני". אליו הצטרפו עוד שני בחורים, הגאון רבי שלמה נח קרול זצ"ל לימים רבה של חמד, ויבדלח"ט הגאון רבי יצחק יעקובוביץ, לימים רבה הראשי של הרצליה. השלושה הסתננו למחנה עין שמר ושבו לפנות בוקר כשעמם כמה וכמה נערים שההורים הנרגשים מסרו בידם למען ילכו בדרך ישראל סבא.

הייתה זו הסנונית הראשונה לפעילות שתוך זמן קצר נשאה אופי ומיסוד תחת השם "חברי פעילי המחנה התורתי" לימים "ארגון הפעילים יד לאחים". ומיני אז ניצב הגרש"ב ליפשיץ בראש הארגון, כאשר אספות הנהלת הארגון כולן התקיימו בביתו של רבה של בני ברק, הגר"י לנדא זצ"ל.

מאז שנת תש"י היה יד לאחים הארגון היחיד הניצב בחזית המאבק לשמירת הגחלת בקרב העולים מארצות תימן, מרוקו, תוניס, לוב, הונגריה, גרוזיה, פולין ולימים אף מדינות חבר העמים. במרוצת הימים הוקמו שורה של מוסדות לנוער שכל כולם לא היו אלא פרי פעולותיהם של הפעילים בניצוחו האישי של הגרש"ב זצ"ל.

עם השנים הלכו ענפי הפעילות והשתרגו לשורה של פעולות נוספות ובראשן המפעלים "ישיבות לעם" ו"חיזוק הדת" שבמסגרתו יצאו פעילים לערי השדה ולכל המושבים והביאו את דבר היהדות הנאמנה.

במרוצת השנים השקיע הגרש"ב פעולות כבירות להצלת בני ישראל התועים והנידחים מקרב כתות המיסיון ומטמיעה בקרב עמים זרים ה"י.

בכל אותן שנים היו גדולי ישראל בראשות הגר"א דסלר, הגר"י אברמסקי, הגאון מטשעבין, הגאון מבריסק, כ"ק ה’ויואל משה’ מסאטמר ועוד גדולים ורבים מקדמים את פניו של הגרש"ב במאור פנים ומעודדים נמרצות את פעילותו הברוכה ועוקבים אחריה מקרוב.

עד הימים האחרונים עת נפל למשכב המשיך הגרש"ב להיות מנצח ומעורה בכל פרט מעבודת הקודש בקרב פעילי יד לאחים. עשרה ימים לפני פטירתו, בעיצומה של שיחה ערה, קרא באוזני הרב יוסף גנץ, מנכ"ל יד לאחים: "מה עם הקווקזים!" – בכוונו לגורלם התורני של עולי קווקז שנגע מאוד ללבו שאיש אינו שם על לב לגורלם ולעתידם הרוחני.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית תבלחט"א ובניו: בנו ממלא מקומו, הרה"ג ר’ ישראל, בנו הרה"ג ר’ שמואל, מראשי ישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, חתנו הדיין הרה"ג ר’ בנימין קופרמן, חתנו הרה"ג ר’ שלמה חיים פלדמן, ראש ישיבת תומכי תמימים בחולון, ובתו, ויו"ח ההולכים בדרך ה’.

תנצב"ה ובהמשך פעולותיו הכבירות ננוחם.

כותרות בעיתונות המקוונת

אבל > הלך לעולמו יו"ר ‘יד לאחים’ הרשד"ב ליפשיץ – שטורעם על יו"ר יד לאחים.

בדרכו האחרונה: סדרי הלוויית הרב ליפשיץ – כיכר שבת על יו"ר יד לאחים

ברוך דיין האמת: הרב שלום-בער ליפשיץ ע"ה – חרדים אינפו על יושב ראש יד לאחים