קטגוריות — תרומות

ב"ה

כל חקלאי יהודי שגידל תבואה בארץ ישראל חייב מן התורה להפריש ממנה תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים, מכיוון שהם עובדים בבית המקדש ולא יכולים לעבוד את האדמה. מן התורה חייבים להפריש מעשרות רק מדגן תירוש ויצהר. "דגן" – חיטה ושעורה, שיפון, כוסמת ושיבולת שועל. "תירוש" – יין. "יצהר" – שמן זית .

מדרבנן חייבים להפריש תרומות ומעשרות מכל דבר שגודל על הקרקע והוא ראוי למאכל אדם.

מצוות תרומות ומעשרות היא מ"המצוות התלויות בארץ", כלומר בארצות אחרות לא צריך להפריש תרומות ומעשרות אלא רק מי שחי בארץ ישראל חייב במצווה. את התרומה מפריש החקלאי לאחר סיום קצירת התבואה. בתורה לא כתוב כמה צריך לתרום ואפילו חיטה אחת מספיקה בשביל תרומה של שדה שלם .

חכמים קבעו שלוש מידות לנתינת תרומה, מי שיש לו עין טובה נותן אחד מארבעים, לדוגמא שעורה אחת מתוך 40 שעורים, מי שיש לו עין בינונית – אחד מחמישים, ומי שיש לו עין רעה נותן אחד משישים. סדר הפרשת תרומות ומעשרות הוא: תרומה, ואחריה מעשר ראשון, ממנו מפרישים תרומת מעשר ולבסוף מעשר שני או מעשר עני.

תרומה גדולה נותנים לכהן האוכל אותה עם בני ביתו, אבל לזרים אסור לאכול ממנה, התרומה נאכלת רק על ידי מי שטהור. בימינו כשבית המקדש לא קיים וכולנו בחזקת טמאי מתים, אף אחד ממילא לא יכול לאכול תרומה גדולה.

את המעשרות מפרישים לאחר שכל המלאכה נגמרה, והתבואה נספרה, אז מחשבים מעשר, עשירית מכל היבול לדוגמא שעורה אחת מתוך עשר שעורים ותורמים את המעשר. המעשר הראשון הוא עשירית מהיבול שנשאר לאחר הפשרת התרומה, את המעשר הראשון נותנים ללוי אך לכל אדם מותר לאכול ממנו אם קיבל רשות מהלוי, בעל המעשר. לאחר שקיבל הלוי את המעשר הוא צריך להפריש ממנו עשירית ולתת תרומת מעשר כמתנה לכוהנים.

בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית לשמיטה. לאחר שהופרש מעשר ראשון, מפרישים ממה שנשאר מעשר שני. מעשר זה שייך למי שנתן אותו, והוא צריך להעלות אותו לירושלים ולאכול אותו שם בטהרה ובקדושה.

אם החקלאי חושש שהיבול ייהרס עד שיגיע לירושלים ואי אפשר יהיה לאכול אותו, הוא יכול לפדות את היבול בכסף ולעלות עם הכסף הזה לירושלים ושם לקנות בכסף אוכל, ולאוכלו ב"קדושת מעשר", בכסף זה של מעשר שני אסור לקנות משהו שלא מיועד לאכילה או לשתייה בשנה השלישית והשישית לשמיטה, במקום מעשר שני, מופרש מעשר עני, אשר ניתן כמתנה לעניים .

תבואה שלא הפרישו ממנה תרומות ומעשרות נקראת "טבל" ואסור לאכול ממנה. תבואה שלא ידוע אם הופרשו ממנה תרומות ומעשרות ויש ספק לגביה נקראת "דמאי" וחייב להפריש ממנה שוב בגלל הספק .

בימינו לא מפרישים תרומות ומעשרות כמו פעם מכיוון שישנו ספק גדול מי הם הכוהנים וגם כולם נחשבים כיום לטמאי מתים. לפיכך נותנים תרומה ומעשר מהיבול ובו לא משתמשים ומצניעים אותו בשקית וזורקים אותו.

על מצוות תרומות ומעשרות נאמר: "‘עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה"

מפרשים על כך שהמילה "כל" מכוונת לכל רווחיו של האדם ולכן בימינו נהוג שאדם יפריש מעשר מכל רווחיו ויתרום אותם לצדקה. נתינת מעשר היא מידה בינונית בצדקה ומהווה סגולה לעשירות כנאמר, "עשר בשביל שתתעשר" (מסכת תענית).

אדם המקפיד לתת מעשר מבטא בכך את אמונתו בקב"ה ואת הידיעה שהכסף לא שייך לו, אלא הוא צריך לחלוק אותו עם הזולת. אדם זה זוכה שהברכה תשרה בכספו.

את כספי המעשר ניתן לתת באופן ישיר לנזקקים או להעבירם לעמותות העוסקות בעזרה לזולת ובכך לקיים מתן בסתר.

הכותב הוא מתנדב בעמותת "יד לאחים".

יד לאחים לא משאירים אף יהודי מאחור, מצילים נשים יהודיות מכפרים ערביים ומקשרים עם בני מיעוטים ונלחמים במיסיון ובכתות.

אתר האינטרנט של "יד לאחים": http://www.yadleachim.co.il/

מצוות צדקה ליוותה את עם ישראל תמיד, במשך כל הדורות הקימה כל קהילה מוסדות צדקה מתוך הבנה לסבלם של הנזקקים וההבנה שמחובתו של כל אדם להפריש מכיסו כדי לסייע לזולת.
לעשיית צדקה מעלות רבות וכמו שנאמר, "צדקה תציל ממוות", "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
צדקה זו סוג של ערבות ההדדית שבאמצעותה כל אדם יכול לתרום את חלקו לחברה שבה הוא חי.
ומסיבה זו, מקורה של המילה "צדקה", מלשון צדק, וזאת משום שעשיית צדקה היא בעצם מעשה מוסרי של עשיית צדק.
בארץ ישראל קיימות עמותות לא מעטות העוסקות בנושאים רב-גוניים של סיוע לזולת.
יש עמותות הזוכות לסיוע מכספי משרדי הממשל השונים וישנן הנקראות מלכ"ר (מוסדות ללא כוונת רווח), ארגונים שכל מטרתם היא לסייע ולעזור וכל כספיהם מופנים למטרות הארגון.
העמותות הללו לא זוכות לקבל סיוע כספי מהממשלה ומשום כך חשוב מאד לסייע להן באמצעות תרומות כספיות, מתן תרומות כספיות לעמותות הללו הן תרומות המוכרות לצרכי מס.
קיימות עמותות רבות שפועלות במגוון של מצבים ומסייעים למגוון רחב של מצוקות.
הרמב"ם מונה מעלות של מצוות הצדקה.
אחת המעלות היותר גדולות היא שהנותן לא יידע למי הוא נותן, והמקבל לא יידע ממי הוא קיבל.
על כן, נותנים "מתן בסתר", בדרך שמוצאים כדי שהמקבל לא ייעלב והנותן לא יתנשא.
תרומות לעמותות הן הדרגה הגבוהה ביותר של נתינת צדקה, משום שהמקבל לא יודע ממי בדיוק הגיע הכסף והנותן שהרים תרומה לעמותה לא יודע למי ניתן כספו.
ארגון "יד לאחים" הוא מלכ"ר, ארגון שכל פועלו הוא לשמור על הצביון היהודי של עם ישראל.
מול עיניהם של פעילי הארגון עומד רק הרצון לעזור לעוד יהודי שנפל בשבי המיסיון ולעוד יהודייה שסובלת בקשר עם בן מיעוטים.
ארגון יד לאחים אינו מקבל תמיכה ממשלתית ומתקיים בזכות ליבם הרחום של יהודים רבים שמוכנים לתת מהונם כדי לעזור ולהציל עוד נפש יהודית מאבדון.
תרומות לעמותה של יד לאחים מזכה אתכם במתן בסתר של מצוות צדקה וגם במצוות "פדיון שבויים" לתרומות באמצעות כרטיס אשראי ניתן לפנות לטלפון : 03-6154100